מפרק הברך, המורכב מחלקם העליון של עצם השוק והתחתון של עצם הירך והפיקה, הוא לא גדול יתר על המידה. עם זאת התפקיד
שהוא מבצע הוא מהחשובים שיש. מפרק הברך נושא את מלוא משקל הגוף בכל צעד שאנחנו עושים, כאשר בריצה מדובר על משקל הגבוה בערך פי שבעה ממשקל הגוף. עובדה זו מסבירה מדוע מפרק הברך נחשב לפגיע במיוחד בפני שורה ארוכה של מצבים ובעיות, החל מטראומה נקודתית ועד לניוון מתמשך. היא גם מאפשרת להבין מדוע מדובר בצרה צרורה, המקשה ולעיתים מבטלת את התפקוד העצמאי של האדם.
ניתוח החלפת מפרק ברך הוא פעולה כירורגית נפוצה, שבתנאים המתקדמים של הרפואה המודרנית עשוי להיות בעל אחוזי הצלחה גבוהים. עם זאת, הניתוח דורש ברוב המקרים תקופת התאוששות לא קצרה, במהלכה השיקום הפיזיותרפי עשוי לספק תוצאות משביעות רצון.
מטרת הפיזיותרפיה: להשיב בהדרגה את הברך לתפקוד ראוי
שיקום פיזיותרפי יוצא מנקודת הנחה שלאחר ניתוח החלפת מפרק הברך העבודה למעשה רק מתחילה. ברך שעוברת ניתוח מורכב מהסוג הזה צריכה לעבור תקופת שיקום ארוכה, המבוססת על מעבר הדרגתי בין כמה שלבים. לכן הצורך הוא בתכנית ארוכת טווח של תרגילים, תוך בחינת קצב התקדמות ההחלמה וגמישות לשינויים במידת הצורך.
כאשר נכנסים בעובי הקורה, אפשר להבחין בכמה מטרות נקודתיות יותר של השיקום הפיזיותרפי. בהקשר הזה חשוב לציין שרבים מאלו העוברים ניתוח להחלפת מפרק הברך הם אנשים מבוגרים יותר, כשגם בין הצעירים בולטים בעיקר מקרים בהם הנזק הוא טראומי יחסית. ברוב המקרים אי אפשר לבנות על כך שהזמן יעשה את שלו ושהברך תחלים מעצמה, אלא נדרשת עבודה מאומצת באמצעות השיקום הפיזיותרפי. הוא אמור לסייע להחזיר לברך את התפקוד שלה, שנפגע מטבע הדברים כתוצאה מהבעיה הראשונית שדרשה את הניתוח או עקב הטיפול הכירורגי עצמו (גם כשהוא מסתיים בהצלחה מלאה, ייתכנו תופעות לוואי הרי). כך עשוי הפיזיותרפיסט לבצע תרגילים אשר מחזקים את הברך, משפרים את היציבות שלה, מחזירים לה את הגמישות שאבדה עם הזמן ועוד.
בנוסף לכך עשויים טיפולי הפיזיותרפיה להקל על חלק מהתסמינים שהאדם שעבר את הניתוח חווה, לרבות הכאבים העזים שהאדם עלול לסבול מהם. למרות שה"אינסטינקט" הראשוני של חלק מהאנשים הוא לנוח, הרי שדווקא עבודה נכונה על הברך עשויה להקל על הכאבים, להפחית את תדירותם ולשפר את ההרגשה הכללית.
שלבי השיקום הפיזיותרפי למחלימים מניתוח החלפת מפרק ברך
למרות שלכל ניתוח יש את החוקים משלו מבחינת צורת ומשך ההחלמה, בדרך כלל מדובר בכמה שלבים שיש לעבור במסגרת תהליך השיקום. בתקופה הראשונה, הנמשכת לרוב כמה שבועות מתום הניתוח, מבוצעים תרגילים ברמת עצימות נמוכה באופן יחסי: הליכה עם משקל מינימלי או ללא משקל, דיווש איטי באופני כושר וכן הלאה. התקדמות בתהליך השיקום תאפשר לעבור לשלב הבא, במסגרתו עולים המאמצים המופעלים על הברך. בשלב זה ניתן כבר לשלב הרמת משקולות או הוספת התנגדות לאופני הכושר למשל.
לאחר כחודש וחצי עד חודשיים של שיקום, אפשר בתרחיש האופטימי להמשיך לעבר השלב הבא והאחרון בתכנית ההתאוששות של הברך. כאן כבר התרגילים שנעשים הם מורכבים יותר ומבוססים על עומסים גבוהים יותר: החל מאימוני מדרגות, דרך ביצוע תנועות שונות על גבי משטחים שאינם יציבים ועד להרמה של חפצים כבדים פי כמה מאשר קודם לכן.
בכל מקרה חשוב שהפיזיותרפיסט יעקוב אחר קצב ההתקדמות של הברך ויבצע שינויים במידת הצורך. ניתן לשלב את השיקום הפיזיותרפי עם טיפולים אחרים הנעשים בברך, מקשת הרפואה הקונבנציונלית או המשלימה, וכן להשתמש באביזרים אורתופדיים ובעזרים אחרים. לבסוף, רצוי וכדאי לבחון אם ניתן לקבל טיפולי פיזיותרפיה דרך קופות חולים.
