תסמונת גיליאן ברה (Guillain Barre Syndrome) היא ממחלות העצבים החמורות ביותר שיש. במסגרת המחלה מותקפים העצבים הפריפריים המוטוריים, מה שעלול להביא לשיתוק – המתחיל לרוב מהרגליים ועולה מעלה עם התפתחות המחלה – ולתסמינים נוספים.תסמונת גיליאן ברה עלולה להשפיע גם על העצבים התחושתיים, אם כי לרוב העצבים המוטוריים הם שייפגעו ביתר שאת. 
ההתמודדות עם תסמונת גיליאן ברה אינה פשוטה, אך בעזרת אבחון נכון והרכבת סדרת טיפולים אפשר לשפר את המצב משמעותית. כאן בדיוק השיקום הפיזיותרפי נכנס לתמונה.
אילו סוגי טיפולים קיימים לתסמונת גיליאן ברה?
את הטיפול בתסמונת גיליאן ברה אפשר לחלק תחומים שונים. הראשון שבהם הוא טיפול במחלה עצמה, טיפול בו הפיזיותרפיה פחות רלוונטית. במסגרת זו מספקים לרוב לחולה תמציות חלבונים של מערכת החיסון, שעשויות לקצר את משך המחלה ובו זמנית להפחית את דרגת החומרה והתדירות של חלק מהתסמינים שלה. עוד נהוג לטפל בחלק מהמקרים בחולים באמצעות החלפת פלזמה.
הסוג השני של הטיפולים הוא אלה התומכים, המתייחסים בצורה ישירה יותר לתסמינים הנחווים במסגרת התסמונת ושואפים להפחית אותם. הטיפול ייעשה מטבע הדברים על פי הסימפטומים והסיבוכים הספציפיים המופיעים אצל האדם. אנשים החווים כשל נשימתי עקב הירידה בפעילות שרירי הנשימה יזדקקו בחלק גדול מהמקרים להנשמה מלאכותית, שיכולה להיות נקודתית אבל גם ארוכת טווח: למעשה, על פי ההערכות כ-25% מהלוקים בתסמונת גיליאן ברה יזדקקו בשלב כזה או אחר להיות מחוברים למכונת הנשמה.
מכיוון שהפגיעה במערכת העצבים האוטונומית עלולה להיות הרת אסון מבחינת פעילות הלב, חשוב להקפיד על מעקבים לבביים ובחינות שוטפות של לחץ הדם. באופן מעשי יש לבצע ניטור מוקפד אחר הנשימה ומדדים הכרחיים דוגמת לחץ הדם, קצב הלב וקצב הנשימה.
כיצד משקמים את הגוף מהמחלה?
למרות שכשמונה מבין כעשרה חולים בתסמונת גיליאן ברה צפויים להחלים לחלוטין מהמחלה, ממש לא מובן מאליו שתקופת ההחלמה תהיה קצרה או פשוטה. לא פעם יהיה צורך בתקופת החלמה בת שבועות, חודשים ואפילו שנים. בהמשך לכך ייתכן מצב בו האדם יידרש לתוכנית שיקומים מקיפה, אשר הפיזיותרפיה צפויה להיות חלק מרכזי ממנה.
אחת ההשלכות העיקריות של תסמונת גיליאן ברה הוא על יכולת התנועה וההתניידות של האדם, שנפגעת בצורה מהותית תוך פרק זמן קצר: אנשים הסובלים מהתסמונת יכולים לנוע באופן מושלם, וכעבור כמה ימים או שבועות למצוא עצמם מתקשים בביצוע פעילויות פשוטות, או אפילו משותקים לחלוטין. ברוב המקרים המצב הזה הוא בר טיפול, אבל נדרשים הירתמות שלמה של האדם בתוכנית השיקום הפיזיותרפית.
מטרה עיקרית של שיקום פיזיותרפי בהקשר הזה היא להחזיר לאדם את יכולת התנועה ואת העצמאות שלו, כאשר בחלק מהמקרים מדובר כאן בצורך להתחיל למשל ללמוד ללכת מההתחלה. חלק מהאנשים יחושו תשישות קשה וחולשה ממושכת של השרירים, אך באמצעות הפיזיותרפיה אפשר להחזיר את התנועה התקינה לרגלי האדם (שכאמור, הם האיברים הראשונים שנפגעים בדרך כלל) ולעיתים לאיברים אחרים. בכוחה של הפיזיותרפיה בהמשך לכך להביא לשיכוך כאבים, מה שנובע בין השאר עקב האצת קצב זרימת הדם וחיזוק השרירים באזורי הגוף הפגועים.
הפיזיותרפיה מבוססת על תרגילים שונים המותאמים לאדם על פי מאפייני גופו, ממדי הבעיה, התסמינים הספציפיים המופיעים אצלו וכן הלאה. חשוב לזכור שעם בניית תוכנית טיפולים נכונה והתמדה בה אפשר להגדיל מאוד את הסיכויים להתמודדות עם המחלה. התמדה וביצוע נכון של התרגילים עשויים לאפשר תוצאות תוך פרקי זמן קצרים יחסית. את הפיזיותרפיה ניתן לשלב עם טיפולים אחרים הפועלים על הגוף, הן מתחומי הרפואה הקונבנציונלית והן מעולמות הרפואה המשלימה, דוגמת טיפולים ידניים או דיקור סיני.
אולי יעניין אותך גם:
שיטת אורטוקין: השיטה הביולוגית החדשה לשיקום ממחלות ספורט
פציעות בקרסול אינן גזרה משמיים – אלו אפשרויות השיקום הפיזיותרפי לפציעות קרסול
