פרקינסון היא חלה ניוונית וחשוכת מרפא זו של מערכת העצבים מביאה להידרדרות איטית אבל אכזרית של היכולות המוטוריות של האדם. המחלה מתחילה בדרך כלל עם רעד באחת מכפות הגפיים, המוגבר במצבי מתח, עייפות ובעיקר עם הזמן. ככל שהיא מתקדמת גם אזורים אחרים בגוף עלולים לרעוד או להיות מושפעים בצורה אחרת מהמחלה, למשל נוקשות שרירים, גמגום בדיבור, דמנציה ועוד.
למרות שאת הפרקינסון אי אפשר לנצח, יש טיפולים שונים שעשויים להפחית את דרגת החומרה ואת התדירות של התסמינים השונים. בעוד שבעבר ההתמקדות הייתה בעיקר במתן תרופות (להן תופעות לוואי פוטנציאליות וסיבוכים אפשריים), כיום מושם דגש רב על השיקום הפיזיותרפי.
הקשר (ההדוק) בין פיזיותרפיה לפרקינסון
במרוצת השנים נערכו מחקרים רבים שחקרו את ההשפעה של פעילות גופנית בכלל, ופיזיותרפיה בפרט, על מחלת הפרקינסון. המסקנה העיקרית הייתה שקשר בין השניים קיים גם קיים. ביצוע פעילות גופנית מסוג מסוים והתמדה בה עשוי להקל על התסמינים שהאדם חווה, ובמידה מסוימת להחזיר לו את השליטה על גופו. בנוסף לכך בכוחם לשפר את מצבו הקוגנטיבי של האדם, הנפגע אף הוא מהמחלה.
חשוב להדגיש בנקודה הזו שהמאבק של השיקום הפיזיותרפי בפרקינסון צפוי להיות ארוך ולא פשוט כלל על רקע התסמינים העזים המזוהים עם המחלה. עם זאת ביצוע נכון של התרגילים והקפדה על עמידה בדרישות התוכנית עשויים לשפר את המצב לאורך זמן. כמו בהרבה תחומים טיפוליים אחרים בחיים, גם כאן סבלנות היא אחד המצרכים החשובים ביותר.
עיקרון ההתאמה האישית
השלב הראשון שיבצע הפיזיותרפיסט הוא אבחון האדם העומד מולו, הנעשה בעיקר באמצעות בדיקה של היכולות הנוכחיות של האדם (במונחים של יציבה, כוח, גמישות, תיאום טווח התנועה ועוד), בחינת התסמינים ותשאול מקיף של האדם לגביהם. התהליך הזה חשוב מכיוון שאחת מהנחות היסוד בשיקום הפיזיותרפי היא שכל אדם הוא מקרה ייחודי, כך שיש להתאים לו תוכנית טיפולים בצורה אינדיבידואלית.
יש כמה מטרות שהשיקום הפיזיותרפי עשוי לשאוף לתקן. התרגילים המבוצעים במסגרתו יכולים להיות מיועדים למטרות דוגמת שיפור רמות הכושר הגופני, הגמישות והכוח של האדם, שיפור תנועות הידיים, מתן דגשים חשובים לגבי היציבה ועוד. המטופל לומד כיצד לבצע בצורה נכונה, בהתחשב במגבלות הקיימות אצלו, פעולות שפעם היו פשוטות עבורו אבל הפכו למורכבות פי כמה בעקבות המחלה: קימה מהמיטה וישיבה, טיפוס במדרגות או על גבי מדרכה, שינה במיטה וכן הלאה.
בדרך זו יוכל האדם לבצע בצורה משופרת פעולות שונות, שיפור שעשוי להשפיע לטובה על העצמאות והדימוי העצמי שלו גם יחד. בנוסף, החזרת השליטה לגוף מונעת סיבוכים אפשריים ופגיעות הנובעות מהמחלה, כשהדוגמא המובהקת לכך היא סכנת הנפילות המוחשית במיוחד עבור חולי הפרקינסון.
לא חייבים לוותר על התרופות
לצד התרגילים הגופניים המבוצעים במסגרת פיזיותרפיה, יכול הפיזיותרפיסט להמליץ על עזרים שונים שיכולים להשתלב בתרגילים או בשרת החיים. מקל הליכה או הליכון הם חלק מהכלים שיכולים לקחת חלק בתהליך השיקום. פעמים רבות מחליט בעל המקצוע להעניק דגשים חשובים להתאמת סביבת המגורים למגבלותיו של האדם.
במצבים שונים ניתן לשקול שילוב של טיפול תרופתי ואפילו טכניקות מעולמות הרפואה המשלימה עם השיקום הפיזיותרפי, כאשר יתרון של השילוב הזה הוא שחלק מהתרופות עליהן מתבססים לטיפול בפרקינסון הן בעלות השפעה קצרת טווח ואפילו מיידית.
למרות שהשאיפה היא לנסות לפתור את הבעיות בצורה שורשית וארוכת טווח, ככל שהדבר אפשרי, ייתכן שהפיזיותרפיסט יחליט להתאים את סוג התרגילים, מועדי התרגילים והתדירות שלהם ללוחות הזמנים של נטילת התרופות ולאופן בו הן משפיעות על גוף האדם בפועל. שילוב שכזה, כאשר הוא נעשה בצורה מוצלחת ומושכלת, עשוי לספק תוצאות משופרות.
עוד על טיפול בפרקינסון
