יש אנשים שסבורים שאין קשר ממשי בין כוויות – פגיעה בעור או ברקמות שמתחתיו עקב חום, קרינה, זרם חשמלי וגורמים אחרים – לבין פיזיותרפיה. בפועל, המציאות מראה ששיקום פיזיותרפי הוא אחד הטיפולים המקובלים והיעילים ביותר לאחר כוויות. במאמר הבא נציג בפניכם את האופן בו שיקום פיזיותרפי יכול לסייע במצבים אלו ונעניק לכם כמה דגשים חשובים להצלחת התהליך.
תפקידי שיקום פיזיותרפיה בטיפול בכוויות
כוויות לא כרוכות רק בכאבים עזים ובהותרת סימנים על גבי העור, אלא עלולות לפגוע בגוף האדם בצורה מערכתית. הכוויות מביאות פעמים רבות לפגיעה ביכולת התפקוד והתנועה של האדם, וזאת על רקע העובדה שהפגיעה ברקמות האדם היא אפשרית. רקמות פגועות מגבילות בצורה דרסטית את טווחי התנועה והגמישות של הגוף, כך שברור מדוע טיפולי פיזיותרפיה העובדים על רקמות ומפרקי הגוף יכולים לסייע. את הטיפול מבצעים בדרך כלל בעור הנפגע, אם כי ייתכן מצב בו הפגיעה תהיה באזורים אחרים מלבד זה שחווה את הכוויה או בעקבות ניתוח (אפילו מוצלח) להשתלת עור. זו גם אחת הסיבות שמסבירות מדוע מומלץ להתחיל עם הפיזיותרפיה מוקדם ככל האפשר, אפילו בימים הראשונים של האשפוז בבית החולים לאחר הכוויה.
המטרה החשובה הזו של השיקום הפיזיותרפי יכולה להיות מושגת באמצעות מגוון רחב של תרגילים, המרכיבים יחדיו את תוכנית השיקום הפיזיותרפי. בין השאר מדובר כאן במתיחת הרקמות באזורי הכוויה, בתרגילים המיועדים לשפר את גמישות הגוף ולהחזיר לו את טווחי התנועה התקינים, תרגילים המחזקים את שרירי הגוף (ובכך גם עשויים להקל על כאבים) ועוד.
לכל כוויה חוקים משלה
חשוב להדגיש כי עיקרון ההתאמה האישית הוא אחד המרכזיים בדרך להצלחת השיקום הפיזיותרפי. נקודת ההנחה היא שלכל כוויה יש את המאפיינים שלה מבחינת דרגת החומרה וההשפעה שלה על הגוף, כך שהפיזיותרפיסט מבצע בשלב הראשון אבחון של האדם העומד מולו. אבחון זה מבוסס על תשאול, בדיקה קלינית ולעיתים גם בחינת תוצאות של בדיקות אחרות שהאדם עבר.
הנתונים האישיים של האדם עשויים להשפיע אף הם על הטיפול הנבחר: הטיפול באדם מבוגר, למשל, עשוי להיות שונה מאז זה המותאם לילד או לנער. תפקיד הפיזיותרפיסט הוא לבחון את האדם העומד מולו, את אורח החיים התקין עבורו ולגשר על הפער שבוודאי עשוי להיות בין הרצוי לבין המצוי.
חשיבותם של האביזרים הנלווים
במקרים רבים יתאים הפיזיותרפיסט לאדם הנפגע אביזרים שעשויים למקסם את תהליך השיקום הגופני שלו, או לכל הפחות ימליץ לו אילו עזרים יכולים לסייע. כך למשל ניתן להתבסס על סדים ייעודיים המונחים על מקום הקביעה, אביזרים התורמים לניידות האדם וכן הלאה. הפיזיותרפיסט עשוי לא רק להתאים לאדם את האביזרים האלו, אלא גם להנחות אותו מהי הדרך הנכונה להשתמש בהם.
הפן הנפשי של הטיפול
אנשים רבים הנכווים בצורה חמורה מאבדים את הביטחון העצמי שלהם לחלוטין, הן בגלל הפגיעה הכמעט מובנת מאליה במראה הגוף והן כתוצאה מהפגיעה ביכולת הפיזית ובתפקוד העצמאי. הפיזיותרפיסט לא אמור להיות פסיכולוג, אין ספק, אבל הסיוע שלו עשוי לתרום לאדם גם במובן הנפשי.
כאשר הפיזיותרפיסט מחזק את האדם, תרתי משמע, תהליך השיקום המורכב לאחר הכווייה יכול להפוך להיות פשוט מעט יותר. זו הסיבה לכך שהפיזיותרפיסט חייב לגלות רגישות, לתת מילה טובה כשצריך ולהימנע מביקורתיות. הוא גם עשוי לדרבן את האדם ולעודד אותו להתקדם עם תהליך הטיפול, למשל דרך ביצוע נכון של התרגילים בבית.
הכימיה עם הפיזיותרפיסט היא חלק חשוב מאוד בדרך להצלחת התהליך, ומומלץ להתרשם מהיבט זה במהלך הפגישות הראשונות איתו.
אולי יעניין אותך לקרוא גם: