טרשת נפוצה היא מחלה כרונית של מערכת העצבים, שההשפעה שלה על גוף האדם היא מהחמורות ביותר שאפשר לחשוב עליהן. המחלה פוגעת בתפקוד תאי העצב במערכת העצבים המרכזית, מה שמביא לפגיעה הדרגתית באיברי ובמערכות הגוף – בעיקר המוח, חוט השדרה ועצב הראיה. עקב כך חווה האדם תסמינים מורכבים, דוגמת פגיעה בראייה, קושי בהליכה ובהתניידות וניוון שרירים, לעיתים עד לרמה של נכות מוחלטת.
אנשים המתבשרים על כך שהם חולים בטרשת נפוצה מרגישים פעמים רבות כאילו חרב עליהם עולמם. חשוב לזכור עם זאת שיש כיום לרפואה המודרנית כלים שיכולים לשפר את המצב משמעותית, לרבות שיקום פיזיותרפי שהופך בתנאים האלו לחובה של ממש.
המסע לשיפור רמות התפקוד
השיקום הפיזיותרפי אינו יכול מטבע הדברים לפעול על מערכת העצבים או למנוע את הפגיעה שכבר נעשתה בגוף ובמוח. זה לא אומר שאין לו מקום בהתמודדות עם הטרשת הנפוצה. באמצעות שיקום פיזיותרפי יכול האדם לשפר משמעותית את ההתניידות שלו והאופן בו הוא מבצע פעולות שונות, שפעם היו בסיסיות עבורו אבל הופכות עקב המחלה למורכבות פי כמה לביצוע.
התוכנית הפיזיותרפית משתנה מאדם לאדם ותלויה בפרמטרים דוגמת דרגת החומרה של המחלה, הפגיעה שלה בגוף עד כה, מאפייני האדם הספציפי הסובל ממנה וכן הלאה. אפשר לראות שהדגש בה הוא על שיפור היכולות הפיזיות והכישורים שנפגעים עקב המחלה. מבחינת יכולת ההתניידות, מושם הדגש על חיזוק האיברים הדורשים חיזוק, שיפור פרמטרים דוגמת גמישות וטווחי התנועה, ניסיונות להחזיר לאדם את היציבה התקינה וכן הלאה.
למרות שפיזיותרפיה אינה יכולה להעלים באופן מוחלט את התסמינים, אין ספק שבאמצעות בחירה בתוכנית טיפולים נכונה והתמדה בה אפשר לשפר את המצב משמעותית. האדם יכול להחזיר לעצמו חלק נכבד מהיכולות, עד לרמה של תפקוד תקין בשגרת היום-יום.
היתרון: מניעת הידרדרות עתידית
אחד הדברים החמורים ביותר בהקשר של טרשת נפוצה הוא שמרגע שחולים בה, נראה שההידרדרות הגופנית והקוגנטיבית היא בלתי נמנעת. השיקום הפיזיותרפי יכול לנסות ולהאט את תהליך ההידרדרות, תוך הילחמות בתסמינים שעלולים להופיע ובסיבוכים הנובעים מהטרשת הנפוצה.
אפשר להדגים זאת היטב באמצעות הנוקשות וההידרדרות ההדרגתית במצב הגופני של האדם. כאשר הפיזיותרפיסט מרכיב תוכנית אימונים יעילה המותאמת למטופל באופן מלא (למשל כזו המבוססת על תרגילי יציבה, מתיחה ונשיאה של משקלים כבדים יחסית), הוא יכול למעשה להקדים תרופה למכה. מיותר לציין שתרחיש זה מומלץ יותר עבור הגוף מאשר לחכות שהנזק ייגרם לו, ולאחר מכן להתמודד עם ההשלכות של כך.
שילוב טיפולים אחרים
במקרים רבים הפיזיותרפיסט לא רק מטפל באדם הסובל מהטרשת הנפוצה באופן ישיר, אלא גם מפנה אותו לעזרים שונים שיכולים לסייע. פיזיותרפיסטים בקיאים בעבודה עם אביזרים שונים – למשל קומפרסים או אביזרים אורתופדיים – ואף יכולים להעניק למטופל שלהם דגשים חשובים ביחס לשימוש הנכון בהם. הבחירה בסל הפתרונות הספציפי נתון לשיקול דעתו של הפיזיותרפיסט ונקבע לאחר האבחון שהוא מבצע, התשאול של האדם לגבי התסמינים ותוצאות הבדיקות שהמטופל ערך.
חשוב לקחת בחשבון ששיקום פיזיותרפי לסובלים מטרשת נפוצה עלול להיות ממושך, כאשר בחלק מהמקרים אין למעשה תאריך יעד לסיום: הפיזיותרפיסט מלווה את האדם בעצם כל העת, לבקרה על השינויים שעובר גופו ובניסיון למנוע הידרדרות חמורה במצב שלו.
יש מקרים בהם הפיזיותרפיסט משמש מעין חוליה מקשרת בין האדם לבין גורמים שונים המשתלבים בטיפול בו, למשל מרפאים בעיסוק או יועצי נכות. עקב כך שחשוב לבחור בפיזיותרפיסט נגיש באופן יחסי, או אפילו כזה המגיע עד לפתח הבית או המקום בו שוהה המטופל כדי לעבוד איתו שם.
עוד על טרשת נפוצה
