הקרסול הוא מפרק, לא גדול מדי, המחבר בין השוק לבין כף הרגל. עם זאת מדובר באחד האיברים החשובים בגוף האדם. בכל צעד שאנחנו מבצעים כלל משקל הגוף מושם על הקרסול, כאשר בנוסף עליו לקחת חלק במשוואת ההנעה של הגוף ולהתאים עצמו לסוגים שונים של קרקעות. למרות שהקרסול נחשב ליציב ולחזק באופן יחסי, זהו גם אחד האיברים היותר מועדים לפורענות. מרבית מהסובלים מפציעות בקרסול הם ספורטאים ותופעה זו מוכרת אפילו כפציעת ספורט שכיחה. יחד עם זאת, לא רק הם חשופים לפציעות בקרסול, זה יכול לקרות לכל אחד ואחת כך לפתע.
רוב הפגיעות בקרסול (כ-90%) הן נקעים, כאשר לצד זה עלולות להתרחש פגיעות נוספות דוגמת שברי תלישה וסיבובים של הקרסול. אם זה לא מספיק, הרי שהקרסול אינו חסין כלל מפני פגיעות חוזרות, הנחשבות לנפוצות בכל קנה מידה.
שיקום פיזיותרפי הוא דרך התמודדות ראויה בהחלט עם פציעות בקרסול, כאשר בכוחו של השיקום המוצלח להקל על התסמינים המופיעים אצל האדם, להחזיר לאדם את יכולת התפקוד שלו ולהקטין את הסיכויים לפגיעות עתידיות.
כיצד יכולה הפיזיותרפיה לסייע בשיקום פציעות בקרסול?
ישנו קשר הדוק בין השיקום הפיזיותרפי לבין פציעות בקרסול. למרות שכל מקרה נבחן לגופו על פי סוג הפגיעה, דרגת החומרה של התסמינים ומאפייני האדם הספציפי, כן ניתן להצביע על כמה מטרות חוזרות של טיפולי הפיזיותרפיה. אחת החשובות שבהן היא לפעול לחיזוקו ולמתיחתו של הקרסול, מה שעשוי הן להקל על הכאבים שחשים והן לצמצם את הסיכויים להישנות של הפגיעה.
בדרך כלל תוכנית השיקום הפיזיותרפי לאחר פציעה בקרסול תהיה מבוססת על הדרגתיות, כאשר תדירות התרגילים והמורכבות שלהם עולים בהדרגה ככל שהאדם מתקדם בתהליך השיקום ובהתאם לתפקוד הנוכחי של הקרסול. ברוב המקרים יתחיל הפיזיותרפיסט עם תרגילים פשוטים באופן יחסי לביצוע, המבוססים על תרגילי התנגדות ופעילות גופנית שאינה כוללת בתוכה הרמה של משקלים כבדים מדי. בהמשך, עם ההתאוששות של הקרסול, אפשר להתקדם לעבר תרגילים מורכבים יותר, תוך העמסת משקל גבוה יותר על הגוף.
תוכנת הטיפולים הפיזיותרפים לשיקום הקרסול נבנית בהתאמה אישית
לרשותו של הפיזיותרפיסט עומד ארגז כלים רחב במיוחד. זה מתחיל עם תרגילים שונים אותם הוא מתאים לאדם באופן מלא. יש תרגילים אשר מיועדים לשפר למשל את היציבה של האדם. ההנחה בהקשר הזה היא שעבודה הדרגתית על מתיחת השרירים והרצועות בקרסול עשויה לספק תוצאות משביעות רצון תוך פרק זמן קצר יחסית. לעומתם ישנם תרגילים אחרים שמטרת העל שלהם היא לחזק את השרירים הדורשים חיזוק בקרסול, בעיקר שרירי הרגליים שמסייעים לתמוך ברצועות המגנות על הקרסול.
ייעוד חשוב אחר של הפיזיותרפיה הוא לשפר את האיזון והיציבות של האדם, תוך לימוד טכניקות איזון ובקרה. תרגילים אלו חשובים בעיקר בכל הנוגע למניעת הישנות של הבעיה, אך עשויים לסייע גם בפרק הזמן הקצר יותר.
גם עזרי שיקום יכולים לעזור בשיקום הקרסול
שימו לב שמעבר לתרגול במהלך האימון הפיזיותרפי עצמו, בדרך כלל ינחה הפיזיותרפיסט אילו תרגילים על המטופל לבצע בשעות שאחרי הטיפולים. מיותר לציין שככל שהעבודה בבית תהיה בהתאם לתוכנית ותבוצע בצורה נכונה, כך גדלים הסיכויים שהשיקום הפיזיותרפי יהיה יעיל ומהיר יותר.
מעבר לתרגילים ולמניפולציות הגופניות (שיכולות לכלול גם עיסויים שונים), עשויה התכנית השיקומית של הפיזיותרפיסט להתבסס על אביזרי עזר שונים: למשל עזרים אורתופדיים המותאמים לאדם, או אפילו אמצעים שונים המיישמים חום או קור על גבי האזור הכואב. עם התפתחות הטכנולוגיה גדל מספר הפתרונות המבוססים עליה, כאשר בהקשר הנוכחי אפשר להצביע על טיפולי אולטרה סאונד, מכשירים המבוססים על גירוי עצבי חשמלי ועוד.
זכרו כי זהירות היא אחת ממילות המפתח בדרך לשיקום המוצלח, וכך גם סבלנות. שיקום הגוף לאחר פגיעות חמורות בקרסול עשוי להצריך בנייה של תוכנית טיפולים שלמה ועמידה בה למשך כמה שבועות או חודשים.
אולי יעניין אותך גם:
טיפול בגלי הלם: איך הוא עובד? ולמי הוא עשוי להתאים?
ראו גם: