כשאנחנו מדברים על מערכת העצבים הפריפרית (היקפית), אנחנו מתכוונים לחלקי מערכת העצבים הממוקמים מחוץ למערכת
המרכזית ושמקשרים אותה עם הגפיים והאיברים האחרים של הגוף. מכאן מבינים מדוע חשוב שהמערכת תתפקד אצל האדם בצורה מושלמת. הקושי הוא שישנם בעיות פוטנציאליות רבות הקשורות למערכת העצבים, אשר משפיעות על האדם במישורים שונים ופוגעות בחלקן ביכולת התפקוד העצמאי שלו בצורה אנושה.
השאלה שצריכה להישאל היא מה ניתן לעשות כאשר חווים פגיעה במערכת העצבים הפריפרית על מנת לשפר את המצב?. אחד הפתרונות היעילים והמומלצים ביותר, במצבים רבים, הוא שיקום פיזיותרפי על סוגיו השונים.
כיצד פיזיותרפיה תורמת לתפקוד של מערכת העצבים?
בהתחשב בעובדה שמערכת העצבים שולטת למעשה בכל איבר ומערכת בגוף, לא מפתיעה העובדה שפיזיותרפיה מוגדרת כפתרון אפשרי לבעיה. פגיעה במערכת העצבים הפריפרית עלולה להשפיע לרעה על תפקודם של מגוון איברים בגוף, פגיעה שעלולה להיות הדרגתית וחמורה. באמצעות הפיזיותרפיה ניתן עם זאת לשפר את רמות התפקוד של האיברים הפגועים, למשל בהתייחס לפרמטרים דוגמת החוזק, הגמישות, טווח התנועה וכן הלאה. על רקע העובדה שהגפיים הן פעמים רבות הנפגעות הראשונות ממצבים מורכבים במערכת העצבים הפריפרית, אפשר להבין עוד יותר את חשיבותה של הפיזיותרפיה.
חשוב להדגיש כי הפגיעה התפקודית העיקרית הנובעת ממערכת העצבים היא ביכולת המוטורית ובכוח הגס של האדם. התקווה היא שתכנית פיזיותרפיה יעילה, המועברת על ידי פיזיותרפיסט מוסמך בהתאמה מלאה לאדם העומד מולו, תוכל לשפר את התפקוד של האיברים שנפגעו או אפילו להאט את ההידרדרות הנוספת במצב. אם מתברר כי אי אפשר להחזיק לתפקוד מלא איברים שעברו פגיעה אנושה, הפיזיותרפיה עשויה לשנות את תפקידה כך שהיא תשמש ללימוד האדם טכניקות פיצוי ותרגול שלהן: דרכים אחרות לבצע פעולות ותנועות שהופכות למורכבות או בלתי ברות ביצוע עקב הפגיעה שהאדם חווה.
באמצעות הפיזיותרפיה יכול האדם בהמשך לכך להקל על התסמינים שהוא חווה בעקבות אותה פגיעה ראשונית במערכת העצבים הפריפרית. אם מדובר בכאבים, לדוגמה, עשוי הטיפול הפיזיותרפי להיות מבוסס על תרגילים שונים המקלים עליהם ואף עזרים הנכנסים לתמונת הטיפול (אביזרים אורתופדיים לדוגמה).
התאוששות מניתוחים במערכת העצבים הפריפרית בעזרת שיקום פיזיותרפיה
מצבים מורכבים במערכת העצבים הפריפרית עלולים להביא לפגיעה אשר הפתרון היחידי המתאים עבורה הוא ניתוח. התרחיש העיקרי בו הניתוחים נכנסים לתמונה הוא זה בו ישנו גורם פיזי (לרוב גידול) המפריע למערכת העצבים. ניתוח שכזה עשוי לשפר את המצב באופן משמעותי, אבל לאחריו עלול האדם להידרש לתקופת שיקום והתאוששות לא פשוטה. הניתוחים המורכבים טומנים בחובם תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים, הדורשים לעיתים שיקום פיזיותרפי ממושך מניתוח.
ברמה הכללית, ניתן בהחלט לשלב את השיקום הפיזיותרפי עם טיפולים אחרים הנעשים במקביל במטרה לשפר את מצב מערכת העצבים הפריפרית או להקל על התסמינים. במקרה הזה חשוב שהפיזיותרפיסט יהיה מודע לטיפולים הנעשים במקביל, מכיוון שעשויה להיות לכך השפעה על תכנית הטיפולים שהוא הציע.
כמה זמן נדרש לשיקום מפגיעה במערכת העצבים הפריפרית?
לשאלה זו לצערנו אין תשובה אחת, כל מקרה נבחן לגופו. באופן זהיר אפשר לטעון כי השיקום לאחר פגיעה במערכת העצבים הפריפרית עלול להיות ארוך, ולעתים אף להתבצע בלי שיש תאריך סיום באופק. תוך כדי חשוב שהפיזיותרפיסט ילווה את האדם המטופל באופן אישי, תוך שהוא עוקב אחר ההתקדמות שלו. גמישות היא מילת מפתח עיקרית בדרך להצלחת רבים מהטיפולים הפיזיותרפיים, כאשר הפיזיותרפיסט צריך להיות מיומן מספיק כדי לזהות מצבים בהם הגוף מגיב בצורה שונה ממה שחשב תחילה ולשנות את התכנית בהתאם.
אולי יעניין אותך גם:
